איש עסקים, הבעלים של גוצ'י וברברי בישראל, ציר ואיש תרבות.

יורם חישין נולד בטולוז, דרום-מערב צרפת בשנת 1971.
בשנת 1973 עלה לישראל. בצבא שירת כלוחם קרבי ביחידת "גולני"
מסע החיים של יורם מתפצל לנגד עינינו לכמה מסלולים.

שביל הכאב, שביל האושר העוצמתי, שביל המצוקה, מובילים לידי אידיאליזם של עולם מושלם ותחומים ע"י אהבה עצומה לאסטתיקה. דמות מפתח בחייו היא סבתו האימהית. אישה אלגנטית, נוקשה ואינטלקטואלית שניצלה ממחנות ההשמדה. אישה זו השאירה חותם משמעותי בחייו של יורם וחרדה קיומית מסיוט השואה.
סבו, דמות אבהית. גם כן ניצול שואה וציוני ברוחו, השריש ביורם את אהבתו לארץ ישראל. אביו של יורם, דמות בולטת בחייו ואיש מבריק. פרופסור אקדמי לרפואה, אינטלקטואל בעל דעות שמאלניות וסמן ימני ממנו יורם נאלץ לברוח מעת לעת. טעויות פרוידיאניות נראות כבלתי נמענות.

השפעתו של המעצב הנודע כריסטיאן לה-קרווא בסטתיות של צבעוניותו העזה, מתפרצת אל תוך עבודותיו מלאות הרגישות של יורם בהן באות לידי ביטוי השפעתו הנוספת הן בעולם הרוח והן בעולם החומר של הגאון רוטקו.
בתוך משולש זהוב של אהבה, אנרגיה גועשת ורעבתנית מתנהל יורם חישין השואף ללמוד כיצד להיוולד מחדש, כיצד להתבונן על העולם, כיצד להוקיר את החיים. תשוקה לחיים היא גם ביסודם, משטח הציור מסמן לו לבוא. הצבעוניות המקיפה אותו, ממלאת השראה המועצמת על ידי כח רצון עז, תאוות חיים שמדלגת מעל מכשולי הקושי. הוא עוצר את נשמתו. הרי אפשר שהיה מאמץ את גישת ה-"שיהיה" של ינקלביץ׳. לראיה מוצגת בפנינו אדישות שטחית תוך כדי חיפוש מטפיסי אחר מקום מסתור (לאחר מות אשתו הראשונה) קריאת תיגר על האינטימיות של האדם ולהתמודד עם השאלה –מהי אמנות?